כשסיימתי לצפות בסדרה לפני שנה
יצאתי אל הסלון נפעמת (וקצת מאוהבת באיימי)
ואמרתי לך
שאם אתה רוצה להבין אותי יותר,
אתה צריך לראות את זה
או שרק חשבתי שאמרתי את זה
ואתה בתגובה הנהנת בחצי שתיקה ועברת הלאה
וידעתי שלעולם לא תצפה.
לא העלבון ירד בגרוני כמו ש
הנהר שעבר בנינו
באותו רגע
וברגעים רבים אחרים.
ידעתי שאני לבד עם זה,
לבד בזה,
ואיזה לא פייר זה לומר את זה,
אחרי כל הביחד שהיית לי.
השבוע צפיתי בה שוב
מההתחלה
ועד הסוף,
נפעמת,
הפעם
בסלון יתום.
-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
Gods and Monsters 
קוראת בין השורות, בעצם בין המילים, וכואבת בשבילך. חיבוק חם.
אהבתיאהבתי